אבו ג`עפר ואח' נ' אבו ג`עפר ואח'

החלטה

1.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

ביהמ"ש קמא הורה בשלב ראשון על מינוי מומחים רפואיים לבדיקת המשיבים – גם בתחום הפסיכיאטרי. על כך לא הוגשה בקשת רשות לערער.

בשלב שני פנו המשיבים, קטינים שנפגעו בתאונת דרכים קשה, בבקשה לקבוע כי לעת הזו – מחמת חסרון כיס – ימומן חלק הארי של הוצאות הבדיקה על ידי הנתבעת – המבטחת.

ביהמ"ש קמא החליט לאחר בחינת הדברים כי כל אחד מהתובעים יפקיד סך של 200 ₪ על חשבון הוצאות המומחה וכי "...בשלב זה וכמימון ביניים תישא הנתבעת (המבטחת) ביתרת שכה"ט וחלקה יועבר למומחה ישירות".

לטענת המבקשת (הנתבעת) ראשית הראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי פסיכיאטרי הינה מצומצמת ביותר – אם בכלל, וכי בנסיבות ראוי היה שהתובעים יחוייבו בתשלום מלוא הוצאות המומחה.

2.מתחם שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בבואה לבחון סוגיית תשלומי הביניים למומחים רפואיים בתביעות פלת"ד – הינו רחב.

בין השיקולים תישקל מחד – ובראש וראשונה – העובדה כי בדיקת המומחה הממונה על ידי ביהמ"ש הינה למעשה האפשרות היחידה של התובע הנפגע ליומו בבית המשפט.

מאידך תישקל כמובן גם התשתית של הראיות הלכאוריות לעניין סוג הנכות הנטענת והקשר הסיבתי.

בענין דנן, כשהמדובר בתאונת דרכים רבת נפגעים – לרבות הרוגים ופצועים קשה ומשמדובר בתובעים שהינם קטינים הסובלים ממצוקה כלכלית, העדיף בית המשפט קמא (כב' השופט א. באומגרט) את השיקול הראשון.

לא מצאתי פגם באיזון זה שאיזן בית המשפט קמא ובהחלטה שהחליט כתוצאה מכך.

לא מצאתי כמו כן כי המדובר בסוג החלטה המצדיק התערבות ערעורית.

3.אשר על כן – אני דוחה את הבקשה.

בנסיבות העניין החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

הערובה שהפקידו המבקשים – תושב לידיהם.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז אדר א תשע"א, 21 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.